יום שני, 23 באפריל 2012

ילדי בית הזכוכית - אור חמו


ברצוני להמליץ על הספר ילדי בית הזכוכית, אשר נכתב ע"י הסופרת יעל פורמן.
הספר הוא מסוג מדע בדיוני.
בספר מסופר על ילדה בשם שקדי, ילדה בת תשע, שביתה הוא בית מיוחד במינו – כולו אקוואריום אחד גדול. קירות הבית חלולים ועשויים מזכוכית. בתוך הקירות חיים "בני מים", שהם שילוב של אדם ודג.
החברה הכי טובה של שקדי היא כיילה, בת מים , שהיא בת גילה של שקדי. בין השתיים יש מערכת יחסים קרובה במיוחד.
אהבתי והתחברתי מאוד למערכת היחסים שבין שתי החברות הטובות , שמשחקות ביחד, שוחות ביחד, מציירות ציורים אחת לשניה  ובלילה גם ישנות זו לצד זו.
תיירים רבים באים לראות את בית האקוואריום ואת בני המים שחיים בתוכו.
אבל אז לפתע, מגיעה קבוצת אנשים שטוענת שצריך לשחרר את בני המים לחופשי. שקדי חוששת מאוד שייקחו ממנה את החברה הכי טובה שלה. לאט לאט מתגלה שבעצם המאבק הוא לא נגד משפחתה של שקדי אלא נגד כל בני האדם שמגדלים בני מים.
בסיפור על בני המים יש מאבק בין אלה שרוצים להחזיק בני מים בבית, מטפלים בהם , דואגים להם ונקשרים אליהם רגשית, לבין אלו שמתנגדים לכך וחושבים  שצריך לשחרר את בני המים ולתת להם לחיות חיים חופשיים. יש גם כאלה שמגדלים אותם בתנאים קשים.
הספר גרם לי למחשבות רבות, מצד אחד התחברתי מאוד לקשר החזק שבין שקדי לכיילה ולחברות ביניהן וחשבתי שלכיילה מאוד טוב לחיות עם שקדי ולא רציתי שייאלצו אותן להיפרד, מצד שני, יש בני מים שסובלים ושלא מגדלים אותם בצורה טובה ומגיע להם לחיות במקום טוב יותר.
היה לי מאוד קשה להחליט איזה צד הוא הצודק, במיוחד כשראיתי עד כמה קשה להן להיפרד אחת מהשנייה ושכיילה בעצמה רוצה להשאר לגור שם.
בהתחלה המפגינים נראו לי אנשים רעים, אבל אחר כך הבנתי שבעצם הם מתנגדים לאחזקת בני המים בתנאים לא אנושיים ושבעצם מגיע להם להיות חופשיים.
הסיפור הוא גם שמח וגם עצוב. הקשר בין הבנות מיוחד ומשמח מאוד,היה לי עצוב מאוד כשהחברות נאלצו להיפרד למרות שהבנתי בסוף שזה הדבר הכי טוב שצריך לעשות, כי אז כיילה לא תהיה כלואה כמו דג.
הדמויות המרכזיות הן שקדי וכיילה. דמויות נוספות הן  בני משפחתה של שקדי, חבריה לכיתה ובני המים הנוספים שחיים עם כיילה.
אהבתי מאוד את הספר בגלל שהוא שונה ומיוחד מאוד. הוא מצד אחד בדיוני, אבל מצד שני, למרות שהוא בידיוני  הוא מאוד אמין. התחברתי לדמויות וכשקראתי אותו שכחתי בכלל שהוא בדיוני.
אהבתי בסיפור , את זה שהוא יצר אצלי מחשבות והתלבטות אם איזה צד אני מסכים, עם זה שחושב שצריך לשחרר את בני המים, או אם זה שרוצה שכיילה ושקדי ישארו ביחד.
לסיום, אני מאוד נהניתי מהספר, הספר הוא מאוד מיוחד בזה שהוא מצד אחד בדיוני ומצד שני מאוד מתחברים לדמויות כאילו הן אמיתיות. אני מאוד ממליץ לקרוא אותו.
אור חמו ה' 3

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה