לא בוכים בעין אחת נויה כרמלי

לא בוכים בעין אחת

הנקודות שאליהן ארצה להתייחס הן: אמינות הסיפור והדמויות, דמויות שאהבתי בסיפור, התקופה בה מתרחש הסיפור, מה שאהבתי בסיפור ומה שלא אהבתי בסיפור, ספרים אחרים של הסופרת שכתבה ספר זה.

תקציר: מגיעה מורה חדשה לבית הספר בשיכון. המורה נתקלת בבעיה הקשורה לתלמידה רבקה ולסבתה דבורה. הן מרוחקות וסבתא של רבקה לא חושבת על רבקה, מה קורה לה. רבקה לבד שנואה על הילדים. דבורה ורבקה עוזבות את הבית ועוברות למקום אחר. אף אחד לא יודע לאן.

מה יקרה אחרי זה? האם ימצאו את דבורה ורבקה? האם יראו אותן עוד פעם? את זה תצטרכו לגלות כשתקראו את הספר.

רעיה בלטמן מספרת בעצם את התחלתה כמורה ורגשותיה, והתחלתה כותבת ספרים.  היא בעצם מספרת על עצמה, היא באה להראות לנו מה יש מאחורי הסיפור.

בחרתי להמליץ על הספר לא בוכים בעין אחת לאור הנקודות הבאות:

 לרעיה בלטמן מספרת את סיפורה האישי כמורה שלא הצליחה במשימתה - לקרב את רבקה אליה כדי שיתקרבו אל רבקה גם הילדים. זהו סיפור אמיתי שלה. לקראת סוף הסיפור מתחילה המורה לכתוב סיפורים קצרים ומצחיקים, ולאחר מכן מגלה את כישרונה בכתיבה ומנסה לכתוב  ספר. דמותה של המורה אמינה, היא מרגישה רגשות, ומתנהגת כמו השאר. גם היא בהתחלה חושבת שלרבקה יש ריח של נפט, כלומר אפשר להגיד שהיא לא מסיפור פנטזיה או שהיא דמות לא אמינה. דמותה של רבקה אמיתית אך מושפעת לרעה מסבתה. לאחר שאביה אלי נפטר, סבתה של רבקה מגדלת אותה. רבקה היא ילדה מסכנה שסבתא שלה מאוד מפחדת מחיידקים, כינים, חיידקים של בעלי חיים, והיא מפחדת שרבקה תלך עם בגדים קצרים בקיץ. סבתא של רבקה היא  דמות קיצונית. היא מפחדת מאוד מחיידקים, כינים בעלי חיים ושרבקה תלך עם בגדים קצרים. היא שומרת על רבקה ומנסה להגן עליה מכל הדברים הללו. למשל: היא חופפת לרבקה את השיער עם נפט, כדי שלא יהיו לה כינים. אין הרבה אנשים, שחוששים בצורה כל כך קיצונית מחיידקים, וממה שהם עושים.

דמות שאהבתי בסיפור היא: רבקה. אהבתי את הדמות של רבקה בגלל שרבקה עם כל הנפט, והבגדים העבים היא ילדה מסכנה מאוד. אבא שלה נפטר, לסבתא שלה יש כוונות טובות, אבל היא לא חושבת מה זה עושה לרבקה. התכונות שיש לרבקה: חכמה, ביישנית מאוד, היתה לה שמחת חיים לפני שאביה נפטר. מאז שאביה נפטר היא עצובה ואומללה. רבקה היאא ילדה שמנודה מהחברה בגלל ריחה ובגלל תלבושתה. אני חושבת שהילדים אפילו לא ניסו להכיר את רבקה האמיתית, הם שפטו אותה ישר, הם יכלו להחזיר לה את שמחת החיים שהייתה לה. אני לא מתחברת לדמות של רבקה במישור האישי אך אני התרגשתי מדמותה.

התקופה שבה מתרחש הספר היא תקופה מודרנית. בתקופה זאת סגנון החיים דומה מאוד, לסגנון החיים כיום. גם כיום, וגם בתקופה המתרחשת בספר יש חנויות, מכוניות, שכונות ועוד...

מה שאהבתי או לא אהבתי בספר:  מה שאהבתי בספר זה שהמורה מנסה להוכיח שהיא תצליח לקרב את רבקה אליה וכך גם אל שאר הילדים.  היא ניסתה אך לא הצליחה, היא נסחפה עם הילדים וגם חשבה שלרבקה יש ריח של נפט, ושהיא ילדה שונה. רבקה וסבתא שלה נשארו לה כפצע בלב, והיא האשימה את עצמה, שרבקה וסבתה עברו דירה. אני הייתי במתח מהדמות שלה, והמתרגשותה  כלומר מסערת הרגשות. האם היא הולכת לביתם של רבקה וסבתה לבקר אותם?, או לא?.

מה שלא אהבתי בספר: זה ביום השני לשנת הלימודים המורה החדשה  באה כולה מלאת מרץ, לאחר שיחה עם המנהל יום לפני. בדרך מישהי צעקה לה הלו, הלו. והמורה לא הבינה מי קורא לה ואם זה לה. הגיעה אליה אישה ושמה לאה שהייתה הגננת של הילדים שעכשיו בכיתה א'. מה שלא אהבתי זה שלאה אמרה למורה החדשה שאין לה סיכוי לקרב את רבקה אליה ואל החברים. לאה סיפרה לה על הבחילה כשמריחים את השיער של רבקה. ומאותו רגע לאה הורידה למורה החדשה את המרץ, לעשות את מה שרצתה.

ספרים אחרים של הסופרת רעיה בלטמן: חוץ מהספר לא בוכים בעין אחת, יצאו לאור שלושים וחמישה ספרים שלה. דוגמאות לספרים:

מי ראה את אבא של קרולה, מוכרחים להתבגר, הבית עם שעון האותיות, הסוד, החרב והפרח, משפחת ירון, זנגו, בית הקסמים ועוד.

המסר שיש לספר הוא: לא כדאי לשמור בבטן כי זה גורם לפצע בלב ובסוף זה עלול להתפוצץ. הסקתי זאת על ידי זה שהמורה אגרה ואגרה את מה שקרה עם רבקה בלבה, ואז רבקה ודבורה סבתה, הופיעו לה כסיוט עד שהיא לא כתבה עליהם ספר, הם לא הרפו ממנה. הם נשארו לה פצע בלב עד שכתבה עליהם ספר.

מקווה שהתעניינתם ושנהניתם לקרוא את ההמלצה שלי.

סוף

מגישה: נויה כרמלי כיתה ה'3