לא בוכים בעין אחת

אני ממליצה לקרוא את הספר לא בוכים בעין אחת.
הסיפור מסופר בבית הספר שבו מלמדת המורה החדשה ובביתה.
הסיפור הוא אמין, בזמן שקראתי את הספר הרגשתי כאילו זה קורה או קרה באמת, כי מסופר בו על משהו מציאותי, כלומר על משהו שיכול לקרות לכולם כמו יחס הילדים אל השונה, גם הדמויות הן אמינות כי מסופר על התחושות והרגשות שלהן, למשל ישנה ילדה, ששמה רבקה, שהיא שונה מכולם, סבתה שמגדלת אותה מכיוון שהוריה מתו, מלבישה אותה חם גם בקיץ, לא מרשה לה להשתתף בפעילויות מתוך דאגה שתחלה או שיקרה לה משהו במהלך הפעילות והיא גם חופפת לה את הראש בנפט כדי שלא יהיו לה כינים וגם מסבנת אותה בנפט ולכן יש לה ריח של נפט וכל הילדים צוחקים עליה ועל סבתה כל הזמן. במהלך הסיפור היא כל הזמן עצובה והיא נמצאת בדיכאון עמוק.
ישנה גם המורה החדשה שזאת הכיתה הראשונה שהיא מלמדת ובמהלך הסיפור היא מנסה לשנות את המצב של רבקה בחברה אך לא מצליחה באותה השנה. אחרי שנה רבקה וסבתה עוזבות את האזור והמורה נורא עצובה שלא הצליחה לתקן את  המצב של רבקה בחברה. אחרי עוד הרבה שנים היא הופכת למורה ותיקה והיא מתחילה לכתוב סיפורים קצרים. יום אחד כאשר התיישבה לכתוב סיפור נזכרה ברבקה ובכך שלא הצליחה לתקן את המצב שלה בחברה, והבינה שאולי היא שכחה את זה אך זה עדיין נשאר כצלקת בליבה.
אני אהבתי את הספר כי הוא מעניין, מרתק, סוחף ומציאותי.
                                                                                                             מאיה מידלש ה'1