לאחרונה קראתי את הספר "אן מאבונלי-האסופית"
ספר זה מספר על ילדה יתומה אדמונית מנומשת ומיוחדת במינה שחיה בבית היתומים, אן שמה. לאן יש זוג עיניים אפורות, צמאות לאהבה, ופרצוף מבויש.
לאחר תקופה לא קצרה אן עברה לביתם של מרילה ומתיו, ששם היא המשיכה לגור למשך כל חייה.מרילה ומתיו ראו ילדה פטפטנית, בעלת דמיון עשיר, שסחפה את הכול בחום ובקסם השופעים ממנה. אן שידעה שמתיו ומרילה לא ממש אוהבים אותה כבשה את ליבם בכל זאת והפכה את ביתם הקר והמצמרר לבית חם ואוהב.
האמינות בסיפור היא גבוהה. התחברתי מאוד אל הסיפור ונשאבתי אליו.
הסיפור מתרחש בתקופה קדומה לזמננו. בתקופה זו יש דברים שונים ממה שיש היום.
למשל:
מה שהכי אהבתי בסיפור הוא את הסוף מכיוון שאן מראה שהיא מאמינה באלוהים והיא יכולה לעשות הכול כאשר מאמינה בעצמה. לפי הסוף סיפור זה מוכיח לי שאם מאמינים בעצמך ומתאמצים מגיעים לתוצאות טובות ביותר.
הספרים שסיפור זה מזכיר לי הם: "אורה הכפולה", "כאשר הייתי נער קטן".
ספרים אחרים של הסופרת הם: "אן מאבונלי" ו"אן שרלי-הנערה מן האי."
מגישה: לירי
שטורפר
כיתה: ה'1
לירי, המלצתך גורמת לי תחושה עזה לקרוא את הספר(למרות שכבר קאראתי אותו)זה נותן לי ציפייה כלפי הספר ולדעתי ציפייה מוצדקת כי את ספר זה מאוד אהבתי התרגשתי ובכיתי ממנו מספר פעמים. המלצתך מאוד נכונה לגבי ואני מסכימה עם כל מילה ומילה שכתבת.כשקראתי את המלצתך רציתי רק לבוא אלייך ולהגיד לך-כל הכבוד! כי לדעתי זו דוגמא מרהיבה על איך שכותבים המלצה.אני מאוד שמחה שקראתי את המלצתך .
השבמחקנועה הראלי ה'1